רוזנברג נ' "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ

החלטה

1.ביום 3/11/13 התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת בסדר דין מהיר בסך 40,000 ₪.

התובעת צירפה לכתב התביעה תצהיר מטעמה ערוך לפי טופס 17א' לשם אימות העובדות שבכתב התביעה, כמתחייב מהוראת תקנה 214 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") וצרפה העתקים מהמסמכים הנוגעים לעניין לכתב התביעה וזאת בהתאם להוראת תקנה 214 ח' (ב) לתקנות.

2.ביום 19/12/13 הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה, אליו צורף תצהירו של מר נחום חוגי מטעם הנתבעת המשמש כמנהל מכירות ארצי של המותג "וולוו" וכן רשימת מסמכים שבידי הנתבעת והעתקים מהמסמכים הנוגעים לעניין כתב התביעה, וזאת בהתאם להוראות התקנות שצויינו בסעיף 1 לעיל.

3.ביום 5/1/14 הוריתי על קביעת התיק להוכחות ליום 27/5/14 והוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים באופן שהתובע יגיש תצהיריו תוך 45 יום והנתבעת תוך 90 יום מאותו יום.

4.בתאריך 9/2/14 ב"כ התובעת הגיש בקשה להורות על הגשת תצהירי עדות ראשית של שני הצדדים באותו מועד, בהתאם להוראת תקנה 214 ט'(א) לתקנות הקובעת:

"בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים, ארבעים וחמשה ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת התצהירים".

כאשר ביהמ"ש הבחין שקיימת חשיבות בעיני הצדדים לסדר הגשת תצהירי העדות הראשית, הוריתי על ביטול החלטתי מיום 5/1/14 ועל הגשת תצהירי עדות ראשית של עדי הצדדים במקביל ותוך 45 יום מאותו יום וציינתי בהחלטתי שהמצהירים מטעם הצדדים, אשר תצהיריהם צורפו לכתבי הטענות, אינם מורשים להגיש תצהירי עדות ראשית מחדש.

5.תגובת ב"כ הנתבעת לא איחרה להתקבל וביום 13/2/14 הוא הגיש בקשה למתן הוראות בעניין סדר הבאת ראיות הצדדים והיקף ראיותיהם.

ב"כ הנתבעת עתר בבקשתו שביהמ"ש יעשה שימוש בסמכותו המוקנית לו ע"פ תקנה 214ט' לתקנות ולהורות כי ראיות הנתבעת (דמות תצהירי העדות הראשית מטעמה) יוגשו 45 יום לאחר שיומצאו לב"כ הנתבעת ראיות התובעת (בדמות תצהירי העדות הראשית מטעמה) וזאת בהתאם לסדר הבאת הראיות הקבוע בהלכה הפסוקה ובתקנה 158 לתקנות.

בנוסף, ב"כ הנתבעת ביקש בבקשתו שביהמ"ש יורה כי במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים יהיו רשאים הצדדים, ככל שיחפצו לעשות כן, להגיש גם תצהירים מפורטים של המצהירים שתצהיריהם ערוכים "על דרך ההפניה" מטעמם שצורפו לכתבי הטענות.

וככל שביהמ"ש יקבע שהנתבעת אינה רשאית להגיש תצהיר עדות ראשית של המצהיר שחתם על תצהיר האימות שצורף לכתב התביעה ולחילופין, ב"כ הנתבעת ביקש להתיר לנתבעת להגיש תצהיר אימות חילופי זהה של אדם אחר מטעם הנתבעת, וזאת על מנת שיהיה בידי הנתבעת להגיש תצהיר עדות ראשית מפורט של המצהיר שחתם על התצהיר שצורף לכתב ההגנה.

6.ביום 27/2/14 התקיים דיון בבקשת ב"כ הנתבעת וכל צד העלה את טענותיו בצורה מורחבת.

דיון והכרעה:

7.הצדדים חלוקים ביניהם על אופן וסדר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם והמחלוקות ביניהם קוטביות, כפי שנטען ע"י כל צד בבקשתו.

8.השאלות המחייבות הכרעה בבקשה זו , תוך הדגשה שמדובר בדיון בתביעה בסדר דין מהיר, הן כדלקמן:

א.האם תצהירי העדות הראשית של עדי הצדדים מוגשים במקביל, או קודם מוגשים תצהירי העדות של עדי התובע ורק לאחר מכן מוגשים תצהירי עדות ראשית של עדי הנתבע? ואם ביהמ"ש מוסמך לשנות את סדר הגשת התצהירים?

ב.האם בעל דין רשאי להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו בנוסף לתצהיר האימות, ואם כן מתי?

אדון בשאלות הנ"ל על פי סדר הופעתן :

9.סדר הטיעון בתביעה שהוגשה בהליך רגיל באין הודיה בעובדות נקבע בתקנה 158 לתקנות על כל סעיפי המשנה בה, אשר לפיה התובע פותח בהרצאת פרשתו ומביא ראיותיו ואחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ולהביא את ראשיותיו הוא.